Vayedaber

הָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר?

Rachi (non traduit)

הא שור והוא פקח פטור. בתמיה:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר; לָא מִבַּעְיָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ – דְּחַיָּיב; אֲבָל שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אֵימָא חֵרְשׁוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, קַטְנוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, וְלִיפְּטַר; קָא מַשְׁמַע לַן.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרָבִינָא, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ בַּר דַּעַת – פָּטוּר. מַאי, לָאו שׁוֹר בַּר דַּעַת? אָמַר לֵיהּ: לָא, אָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, אָדָם בֶּן דַּעַת הוּא דְּפָטוּר, הָא לָאו בֶּן דַּעַת הוּא – דְּחַיָּיב? ''שׁוֹר'' – וְלֹא אָדָם כְּתִיב!

אֶלָּא מַאי ''בֶּן דַּעַת'' – מִין בֶּן דַּעַת. אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר בֶּן דַּעַת – פָּטוּר!

Rachi (non traduit)

Rachi

מין בן דעת. היינו אדם ואפי' הוא שוטה מין בן דעת הוא:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ, שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה, שׁוֹר וְהוּא קָטָן – דַּוְקָא; אֲבָל שׁוֹר וְהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּבָעֵי לֵיהּ עַיּוֹנֵי וּמֵיזַל. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, וְסוֹמֵא, וּמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – חַיָּיב. פִּקֵּחַ וּמְהַלֵּךְ בַּיוֹם – פָּטוּר.

Rachi (non traduit)

Rachi

שור חרש שוטה וקטן. שור שהוא חרש או שוטה או קטן או סומא או מהלך בדרך בלילה ואפילו הוא פקח:

מַתְנִי' אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה – לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה, לִפְרִיקָה, לַחֲסִימָה, לַכִּלְאַיִם, וְלַשַּׁבָּת.

Rachi (non traduit)

Rachi

מתני' ולהפרשת הר סיני. אם בהמה אם איש כתיב ואנן מרבינן חיה ועוף בגמרא:

ולתשלומי כפל. ואע''ג דכתיב משור ועד חמור שאר בהמה וחיה מרבינן בגמ' וכן בכולהו:

לפריקה. עזוב תעזוב עמו (שמות כ''ג:
ה'):

לכלאים. דהרבעה אע''ג דכתיב בהמתך לא תרביע כלאים הוי נמי חיה ועוף בכלל כדיליף בגמרא וכן לענין כלאים דהנהגה דלא תחרוש בשור וחמור:

וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ''שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר''? אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.

Rachi (non traduit)

Rachi

בהווה. בדבר הרגיל להיות:

גְּמָ' לִנְפִילַת הַבּוֹר – ''כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו'' כְּתִיב – כֹּל דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים, כְּדַאֲמַרַן. לְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי – ''אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה'', וְחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הָוְיָא; ''אִם'' – לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת.

Rachi (non traduit)

Rachi

גמ' חיה בכלל בהמה. דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו וכתיב בתריה איל וצבי (דברים י''ד:
ד'):

לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל – כִּדְאָמְרִינַן: ''עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע'' – כָּלַל כֹּל דְּבַר פְּשִׁיעָה. לַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה – ''לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ''. לִפְרִיקָה – יָלֵיף ''חֲמוֹר''–''חֲמוֹר'' מִשַּׁבָּת.

Rachi (non traduit)

Rachi

לתשלומי כפל על כל דבר פשע על שור כו' כל דבר פשיעה. ואפי' דבר שאין בו רוח חיים בפרק מרובה (לקמן בבא קמא סב:):

משבת. דכתיב שורך וחמורך וכל בהמתך (דברים ה':
י''ד):

לַחֲסִימָה – יָלֵיף ''שׁוֹר''–''שׁוֹר'' מִשַּׁבָּת.

לְכִלְאַיִם – אִי כִּלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה, יָלֵיף ''שׁוֹר''–''שׁוֹר'' מִשַּׁבָּת;

אִי כִּלְאַיִם דְּהַרְבָּעָה, יָלֵיף ''בְּהֶמְתְּךָ''–''בְּהֶמְתֶּךָ'' מִשַּׁבָּת.

Rachi (non traduit)

Rachi

יליף בהמתך בהמתך משבת. מה להלן חיה ועוף בכלל כדמפרש לקמי':

וְגַבֵּי שַׁבָּת מְנָלַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶאֱמַר: ''עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ'', וּבְדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר: ''וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ''. וַהֲלֹא שׁוֹר וַחֲמוֹר בִּכְלַל כָּל בְּהֵמָה הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לוֹמַר לָךְ: מָה שׁוֹר וַחֲמוֹר הָאָמוּר כָּאן – חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כֹּל חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

Rachi (non traduit)

Rachi

בדברות הראשונות נאמר בהמתך. ולא נאמר בהן שור וחמור ובדברות האחרונות הוסיף להזכיר שור וחמור:

והלא. אף הן בכלל כל בהמתך האמור בצידן הוי:

מה שור וחמור האמור כאן חיה ועוף כיוצא בהן. ולקמיה מפרש טעמא מוכל דמשמע ריבוי:

אף כל. מקום שנאמר שור וחמור כגון פריקה וחסימה ודומין להן חיה ועוף כיוצא בהן:

אֵימָא: ''בְּהֵמָה'' דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – כָּלַל, ''שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ'' דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר וַחֲמוֹר – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא!

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

בהמתך דדברות הראשונות כלל. לא חשיב ליה כלל ופרט המרוחקים זה מזה דאחרונות וראשונות חדא מילתא היא דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו [ר''ה כז. שבועות כ:

]:

אָמְרִי: ''וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ'' דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים.

וְאֵימָא: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף כָּל דָּבָר שֶׁנְּבָלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא; אֲבָל עוֹפוֹת – לֹא!

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ואימא מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא. תימה [א''כ] פרט ל''ל דבכלל בהמתך נמי כתיב ועוד כשאומר מה הפרט מפורש בעלי חיים אף כל בעלי חיים ועופות בכלל היכי ס''ד דאתרבו עופות לימא דכללא גופיה ממעט להו:

אָמְרִי: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא! הֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''שׁוֹר'', הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֲמוֹר''. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֲמוֹר'', הֲוָה אָמֵינָא: קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ''שׁוֹר''.

Rachi (non traduit)

Rachi

נכתוב רחמנא חד פרטא. ודרשינן כל דדמי ליה משני צדדין מדכתב אידך אם אינו ענין לדבר שנבלתו מטמאה תנהו לענין עופות דדמי לפרטא בחד צד דהוו בעלי. חיים דכוותיה:

כתב רחמנא שור. דלא אצטריך דהא קדוש הוא בבכורה ומחמור קאתי תנהו לענין סוסים וגמלים דדמי לפרטא משני צדדין נבלתו מטמאה ובעלי חיים הן אבל עופות לא:

אֶלָּא ''וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ'' – רִיבּוּיָא הוּא.

Rachi (non traduit)

Rachi

ריבויא הוא. ולא מדרש בכלל ופרט וריבה הכל:

וְכֹל הֵיכָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''כֹּל'' – רִיבּוּיָא הוּא?! וְהָא גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב ''כֹּל'', וְקָא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט!

דְּתַנְיָא: ''וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ'' – כָּלַל, ''בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר'' – פָּרַט, ''וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ'' – חָזַר וְכָלַל;

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע!

Rachi (non traduit)

Rachi

פרי מפרי. ולד מולד יין מענבים ושכר מתמרים למעוטי כמהין ופטריות ומים ומלח דאינו פרי מפרי וגדולי קרקע למעוטי דגים שאינן נקחין בכסף מעשר:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

פרי מפרי וגדולי קרקע. הכא משמע דבקר וצאן אקרי גידולי קרקע ותימה דבפ''ק דקדושין (דף יז.) גבי הענקה אמר דאי כתב רחמנא גורן ה''א גידולי קרקע אין בעלי חיים לא כתב רחמנא צאן וי''ל דלענין דבר היוצא ממש מן הארץ לא חשיב בהמה גידולי קרקע ואין להאריך כאן יותר:

אָמְרִי: ''בְּכֹל'' – כְּלָלָא, ''כֹּל'' – רִיבּוּיָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: ''כֹּל'' נָמֵי כְּלָלָא הוּא, מִיהוּ הַאי ''כֹּל'' דְּהָכָא – רִיבּוּיָא הוּא; מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב: ''וּבְהֶמְתֶּךָ'' כְּדִכְתִיב בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וּכְתַב: ''וְכָל בְּהֶמְתְּךָ'' – שְׁמַע מִינַּהּ רִיבּוּיָא.

הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: ''כֹּל'' – רִיבּוּיָא הוּא; ''בְּהֶמְתֶּךָ'' דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְ''שׁוֹר וַחֲמוֹר'' דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – לְמָה לִי?

Rachi (non traduit)

Rachi

השתא דאמרת כל ריבויא הוא. ואפי' עופות למה לי דפרט בהמה ושור וחמור:

אָמְרִי: ''שׁוֹר'' – לְאַגְמוֹרֵי ''שׁוֹר''–''שׁוֹר'' לַחֲסִימָה,

''חֲמוֹר'' – לְאַגְמוֹרֵי ''חֲמוֹר''–''חֲמוֹר'' לִפְרִיקָה,

''בְּהֶמְתֶּךָ'' – לְאַגְמוֹרֵי ''בְּהֶמְתֶּךָ''–''בְּהֶמְתְּךָ'' לְכִלְאַיִם.

אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אָדָם לִיתְּסַר! אַלְּמָה תְּנַן: אָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחְרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ?

Rachi (non traduit)

Rachi

אי הכי. דכלאים משבת ילפינן:

אדם נמי ליתסר. למשוך בקרון עם הבהמה דהא גבי שבת מוזהר כבהמה דכתיב ועבדך ואמתך ובהמתך:

אָמַר רַב פָּפָּא: פַּפּוּנָאֵי יָדְעִי טַעְמָא דְּהָא מִילְּתָא – וּמַנּוּ? רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב; אָמַר קְרָא: ''לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ'' – לְהַנָּחָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.

Rachi (non traduit)

Rachi

פפונאי. בני פפונאי שם מקום:

רב אחא בר יעקב. מפפונאי היה דאמרינן בהשותפין (ב''ב דף טז.) דריש רב אחא בר יעקב מפפונאי דשטן ופנינה לשם שמים נתכוונו:

להנחה הקשתיו. עבד ואמה לבהמה אבל לא לענין איסור אחר:

שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עָגֵיל אֶת רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי מָה בְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם ''טוֹב'', וּבְדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת